לדרכה של המכללה
חזון המכללה
משנתה החינוכית של מכללת אורות ישראל מבוססת על תפיסותיו המהותיות של הרב א"י קוק זצ"ל (תרכ"ה–תרצ"ה, 1865–1935) את החינוך בכלל, את החינוך היהודי בפרט ואת הנגזרות העכשוויות שלו בעידן הנוכחי בפרט-שבפרט.
מעט אחר עלייתו ארצה בתרס"ד (1904), בעת חנוכת בית התלמוד תורה ברחובות, ביסס הרב דרשה על שתי אמרות חז"ל: זו שבתלמוד הבבלי (שבת קיט) המשווה תינוקות של בית רבן ל"משיח", וזו שבמדרש (פתיחתא לאיכה רבתי) התולה חורבן וגלות באי-תמיכה כלכלית של העם במלמדי תינוקות. העובדה שחז"ל נוקטים ביטויים כל כך חדים – "משיחיות" ו"חורבן" – מבהירה, לדעתו, עד כמה החינוך הוא מסד, תשתית ואבן פינה לכול-מכול-כול. ואם אכן כך, הרי לא רחוקה הדרך מן המסקנה המתבקשת: "יסוד האומה ביחש העתיד שלה תלוי ביסוד החינוך".
הרב מדגיש, כי המוקד החינוכי אינו יכול להיות כולו כללי, כולו אוניברסלי: "החינוך צריך שיהיה לעולם מתאים עם טבע האומה ואמיתת תכונתה", ולכן חלק לא מבוטל מן העשייה החינוכית הישראלית טעון ייחוד. בהתאם לכך סבר הרב קוק שאנחנו "מוכרחים להיות גבורי כוח, לכבוש לנו דרך לעצמנו במהלך החינוך, ולא להיהפך לקופים מחקים, אפילו אם 'נתרגם' את הכל עברית".
בהתבטאות נוספת, חמש שנים מאוחר יותר (תרס"ט, 1909), הוא קובע, כי "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר". לאמור: מידות מתוקנות חשובות לא פחות מידע, אלא יותר. זאת ועוד, המתחנך נדרש גם ל"הכשרה מדעית – ידיעה רחבה בכל ענפי החכמות הרוחניות שהן מצרניות להחכמה האלקית, וידיעה עכ"פ באיזה צד של חשיבות ביתר החכמות [...] מחקר, פילוסופיה, מוסר, מדות, פיוט ושירה, וחלקים רחבים מחכמת הנפש [...] ונמצא שהננו נתבעים לעליה תרבותית גדולה, שהיא רצופה כולה בקדושה ובטהרה". דרישה זו נובעת מהכרת הרב ש"כל מידה טובה ודרך ארץ הרי הוא בכלל התורה", ולכן כל המדעים מביאים להכרה אלקית ולאהבתו.
*
חזון זה קורם עור וגידים והופך במכללה למציאות. מכללת אורות ישראל 'מתרגמת' עקרונות אלה, הלכה למעשה, בהציבה לנגד עיניה כמשימה שילוב ממוזג של שלוש הצטיינויות: תורנית-אקדמית-פדגוגית. המקפים-מחברים המצויים בין שלושת המרכיבים מבהירים את צמידותם ואת הדדיותם, עד ראייתם כמקשה אחת. חזון זה של מקשה מתבצע במגוון עשיר ורחב של התמחויות. לא רק במקצועות ה"קודש" – תנ"ך, תורה שבעל פה ומחשבת ישראל, אלא גם בהתמחויות ספרות, מתמטיקה ואנגלית, ייעוץ וחינוך מיוחד, ארץ ישראל והיסטוריה, חינוך חברתי קהילתי, הגיל הרך, תקשורת ומחול, במגוון מסלולים – על יסודי ויסודי – הנלמדים כולם על טהרת הקודש. לימודים אלה נעשים ברמה הגבוהה ביותר, הן תורנית הן אקדמית, וזאת מתוך ייעוד להכשיר מורים ראויים לעם ישראל.
בנוסף, בכל התמחות קיימים קורסים מתוקשבים; המכללה מוציאה מדי שבוע דף עיון תורני, הנכתב על ידי סגל ההוראה והמינהלה וכן על ידי ציבור הלומדים; דף "בעין חינוכית" הרואה אור פעמיים בחודש; נפתחו תכניות .B.Ed לגברים ו"מחנכות באמונה"; תכנית המדרשה כוללת גם מסגרת "שילוב" ועוד היד נטויה.
בשנים האחרונות זכתה המכללה להכרה גבוהה יותר, והיא המכללה הדתית הראשונה שהמל"ג אישר לה פתיחת תכנית לימודים לתואר שני. המכללה מקיימת אפוא לימודי M.Ed. בהוראת מקרא וספרות חכמים, בייעוץ חינוכי ובניהול וארגון מערכות חינוך.
לאמור: מכללת אורות ישראל ניצבת בחזית המכללות האיכותיות בישראל, וככזו היא מתכוונת להמשיך ולשדרג עצמה. האיחוד עם מכללת מורשת יעקב החל משנת הלימודים תשס"ט, לא רק שהכפיל את גודלה של המכללה אלא גם העצים את יכולותיה. מוטת המכללה פרושה כיום על בנים לא פחות מאשר על בנות, על ישיבות ומכוני הוראה, והכול במיטב מסורת ההצטיינות המשולשת הנקוטה בידינו זה כבר.
כולנו תקווה, שאכן חפץ ד' בידינו יצלח והמכללה תצעד בנתיבים ראויים, למלא צוואת אבינו הראשון "ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט) וב'משך חכמה' שם: "מקור מצות חינוך במ"ע מקורו מזה הפסוק [...] וכאן משמע שאף לבנות", להקים דורות של אנשי חינוך ראויים, לתפארת ישראל.
ברכת הצלחה בדרכך החדשה, בתורה, בחינוך ובמדע.
הרב פרופ' נריה גוטל
נשיא המכללה